SemIsrael Blogs
Eli Assoolin

Eli Assoolin

למתבונן מהצד, נראה שעולם הסמיקונדקטור בנוי מקשה אחת – חבורה של אנשים אינטלגנטים, לאו דווקא אינטלגנטים רגשית, העוסקים בעמל יומם האפור מתחת לפלורסנטים, ואשר אותם מנהלים טיפוסים מעלי-פיהוק עוד יותר. בפועל, עולם הסמיקונדקטור עשיר בטיפוסי מנהלים צבעוניים וייחודיים. כל מנהל הוא ייחודי בדרכו אך בדרך כלל מדובר באנשים שהתקשורת שלהם לעולם החיצון היא דיי דומה, ומכאן קשה לדעת עד כמה הם שונים עד שלא נחשפים אליהם מספיק זמן.
ברשימה תמצאו קרוב לוודאי דמויות שאתם מכירים, אולי אף את ...עצמכם?

 

בפוסט הזה אנסה לעמוד על טיבו של המושג "להיות אדם מקושר" בתעשיית הסמיקונדקטור בפרט, ובכלל בהייטק.
אין זה סוד כי יש לחלקנו את אותה יכולת חמקמקה להתחבר עם אנשים אחרים. אני לא מדבר על חיבור שנוצר מיחסי עבודה ארוכי שנים, אלא דווקא מיכולת הנטוורקינג (לא מצאתי מילה מקבילה בעברית, "רישות" אולי?).

בימים טרום היות הגוגל האוראקל המודרני, יצא לי להיות אחראי גם על קבוצת IT קטנה. את הקבוצה הוביל סיסטם אדמינסטרטור מסויים, ותפקידו העיקרי היה לגרום למערכת עובדת, תומכת תכנון, תוך ביצוע שדרוגים לא כואבים. תפקיד לא קל בעליל.

הבחור, למרות היותו מוכשר, לא הכיר הכל, לא יצא לקורסים ולהכשרות, ובכל זאת תמיד פתר בעיות במהירות מרשימה. את הבעיות הכי סבוכות היה פותר לאחר הפסקת עישון ארוכה(!). מאחר ואינני מחובבי המקלות המעשנים, ומעולם לא עישנתי, תהיתי, כמנהלו, האם לניקוטין תפקיד נויירולוגי, ואיך הוא בדיוק גורם לארכימדס המקומי לצעוק אאוריקה בין ענני העשן.

פעם אחת לא התאפקתי וקראתי לו לקפה משותף.


"תגיד" אמרתי לו "אני חייב לשאול אותך איך אתה עושה את זה ?" "עושה את מה?" שאל מתמם

"לא שאני מתלונן חלילה וחס, ושרק יימשך כך" מהרתי לסייג "אבל איך אתה מצליח לפתור בדקות בעיות סבוכות של UNIX ?"

"אה" ענה "זה פשוט. בחלק מהמקרים אני פשוט יודע את התשובה"...

ראוי לציין פה, בפאוזה לא קומית, כי בימים ההם הגוגל היה בחזקת רעיון במוחותיהם של תיכוניסטים ממוצא יהודי, וכי רמת האינפורמציה ברשת היתה עלובה בעליל. המשכתי להקשות על הבחור. לאחר כחצי שעה של נדנוד הוא נשבר.

"אם אני לא יודע" הודה בקול נבוך "אני שואל את ארתור"

ואז לראשונה הבנתי את מושג הנטוורקינג. הסתבר לי שלבחור היה חבר, ארתור שמו, בעל רשת עצומה של חברים העוסקים באותו תחום. השיטה היתה פשוטה. אם למישהו היתה שאלה, הוא היה מפיץ אותה לחברי הרשת, וברובם המכריע של המקרים היתה התשובה מתקבלת במייל תוך מספר דקות, תשובה אמינה, בהירה, והכי חשוב - עובדת!

אז איך באמת קורה הפלא הזה? איך יש לחלקנו רשת של מכרים ו/או חברים מבלי קשר לתפקידם בכח? ראיתי כבר סטודנטים עם רשתות מרשימות ביותר של מכרים שייתנו עבורם הכל, וגם אנשים בכירים ביותר שבשעת האמת – כשהם צריכים עזרה מסוג מסויים, רשתם דלה ביותר ולא מניבה עבורם את המצופה.

דומה שאת התשובה ניתן לגזור רק מהיקש, או מניתוח של מקרים מהעבר. פגשתי פעם איש בכיר ביותר בתעשיית ה EDA העולמית, בארוחת ערב חגיגית. השיחה סביב השולחן נסבה על יינות. מאחר ואני מבין ביינות כמו שאני מבין סינית מנדרינית, פהקתי לי בחשאי. האיש קלט אותי, ופנה אליי ברגע שבו התווכחו על הבוקה המדוייק של איזשהו בציר. "גם אותי זה משעמם" הודה. ואז התפתחה שיחה ביננו, שיחה אמיתית שכזו. שאלתי אותו – איך, הוא במעמדו הרם, שומר על כל כך הרבה מכרים, חברים, ומצליח בכך שתמיד הדיעה הרווחת עליו בשוק תהיה חיובית ביותר. ואז הוא נתן לי את הטיפ שלו. "תראה" הוא אמר "מסביב

לשולחן הזה, וזה בולט בעיקר בישראל, אבל גם בחו"ל בלא מעט מקרים, יש הרבה אנשים שיש להם הרבה

מה לומר, אבל שים לב כמה נדירים הם האנשים שיכולים להקשיב בכבוד. לא סתם להנהן בראש ולחייך

מזוייפות, אלא להתעניין ממש במה שלבן שיחם יש לומר".

לפני שאתחיל להשמע כמו איזה פרייאר שמכר את הנזיר שלו, או להפך, אני רוצה ברשותכם לומר את האני מאמין שלי בעניין. אני חושב שסוד הקישוריות הוא היכולת לתת מבלי לצפות לתמורה. לא "שלח לחמך" לא "יד רוחצת יד" ולא "מה יוצא לי מזה?". התעשייה קטנה, התפקידים משתנים אמנם, אולם האנשים המובילים הם אותם אנשים, אולי ביום בהיר תקבלו טלפון ממישהו שמבקש מכם סיוע במציאת עבודה, אולי בקשה לכמה קליקים קטנים בלינקד-אין כדי לקשר עם מישהו, אולי תשמעו על קרן חדשה שמתאימה ליזמות חדשה...נשמע מוכר? בפעם הבאה שזה קורה לכם, נסו להגיב בחיוב, לראות מה אתם יכולים לעזור ואיך. בטוחני שתוך מספר חודשים, אולי שנה, מאימוץ השיטה הזו, תהיה לכם רשת משלכם, או לפחות קישור לאיזה "ארתור" כזה שלו יש רשת.

אינני מתיימר להחליף מאמנים אישיים וערימות של ספרים שדנו בנושא כמעט מכל זווית, אולם העיקרון הנ"ל הוכח בשטח כעובד ואף מניב סיפוק.

ולסיום, דומה שחכמנו זכרונם לברכה, שחיו מתקופת בית שני ועד למאה השישית בערך, הכירו היטב את נושא הנטוורקינג, ואפילו ציידו אותנו בשלל עצות טובות, שלעניות דעתי, תקפות גם היום. אחד מהם היטיב לנסח: "שמאי אומר: עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקביל את כל האדם בסבר פנים יפות " מסכת אבות, א, יד טו))

בפוסט הבא – על טיפוסי מנהלים בהייטק בכלל ובסמי בפרט.

לאחר התלבטות קצרה וסקר בין חמשת קוראיי הפוטנציאליים, החלטתי לכתוב כאן בעברית, מקווה שתמצאו את הפוסטים מעניינים...
היום ברצוני לדבר על אותן תחזיות טכנולוגיות המופיעות תדיר בחברות סמיקונדקטורס ומובילות אותן להצלחה רבתי או לכשלון ללא הורים.