תקשורת תוך-ארגונית – המפתח לקניין רוחני יעיל

Posted by 
in Blogs
05 December 2013

שיתוף והעברת מידע וידע בתוך הארגון מהווים את הנדבך העקרי של התקשורת התוך ארגונית. ערוצי תקשורת בין היחידות השונות של הארגון, בין המחלקות והקבוצות בארגון יכולים להיות פורמליים או לא פורמליים. בכל אחת מהדרכים, התוצאה היא שמידע אינו נשאר נחלת קבוצה מצומצמת של עובדים או בעלי תפקידים אלא מועבר לחלקים אחרים של הארגון, ויכולים להועיל ולהוסיף ערך לאותן קבוצות או פרטים שקיבלו את המידע או הידע. אך בנוסף לכך, העברת מידע לגורמים אחרים בארגון יכולה גם להועיל לאותם פרטים או קבוצות שהעבירו את המידע.

 

ניהול באמצעות יעדים(Management By Objectives) הוא שיטת ניהול רווחת בהרבה ארגונים וחברות. קביעת יעדים מתבצעת כחלק רוטיני וקבוע בכל רמות האירגון החל מהניהול הבכיר, וכלה באחרון העובדים. קביעת היעדים מתבצעת באופן תקופתי, והפרט, הקבוצה או האירגון בכללותו נמדדים על עמידה ביעדים כחלק מתהליך ההערכה המשפיע על מנגנוני קידום אישיים, ועל המסר לבעלי עניין על הצלחת החברה.

אחת מנקודות התורפה הבולטות של שיטת ניהול זאת היא החשש לחוסר תיאום או לנתק בין יעדים של קבוצות שונות או עובדים שונים. משמעות חוסר תיאום זה היא הנטייה הטבעית של הפרט לחתור לקידום יעדיו האישיים בעדיפות על יעדים של הקבוצה, של קבוצה אחרת, או אף של האירגון כולו. התמקדות בהשגת קבוצת יעדים מסויימת עלולה להקשות או להפריע בהשגת קבוצת יעדים אחרת, דבר היוצר קונפליקט. פתרון קונפליקט מסוג זה בלי לפגוע בהערכת העובדים או הערכת תתי הארגון הם אתגר ניהולי לא טריוויאלי.

בעולם הקניין הרוחני, בתחום הפטנטים קיימות בחברות ובארגונים רבים שתי קבוצות או תת-ארגונים המעורבים ישירות בתיק הפטנטים(Patent Portfolio) של החברה:
- קבוצה האחראית על יצירת בנק הפטנטים של החברה.
- קבוצה האחראית על השימוש בפטנטים לצרכים שונים.

הקבוצה האחראית על יצירת בנק הפטנטים של החברה, משימתה לייצר פטנטים חדשים. המטרה מאחורי משימה זו היא אסטרגית. אולם ברוב המקרים, הגדרת היעד של קבוצה זו היא יצירת פטנטים חדשים בכמות רבה ככל הניתן. משימה זו מתבצעת תוך מעורבות כבדה של מהנדסי הפיתוח, שהם למעשה "מייצרי ההמצאות", ויש לקבל מהם את המידע המפורט של טכנולוגיות והמצאות שעשויות להפוך לפטנטים. קבוצה זו נמדדת בעיקר במספר הפטנטים שהחברה ייצרה בתקופה מסויימת. מדידה כמותית זו של מספר הפטנטים ניזונה גם מהמגמה הרווחת בתעשייה של השוואה בין חברות על בסיס מספר הפטנטים הרשומים תחת שמן של החברות, וקצב הגידול של מספר הפטנטים שלהן. בנוסף, תיק הפטנטים מהווה גם נכס מוניטרי, ולכן גודלו מעיד על שווי כספי.

הקבוצה האחראית על השימוש בפטנטים מונעת על ידי שני צרכים עיקריים – הגנה על החברה מפני חברות אחרות התוקפות אותה בטיעונים של הפרות פטנטים, ושימוש בפטנטים כמקור הכנסה לחברה על סמך תמלוגים הנתבעים מחברות המשתמשות בפטנטים של החברה. השימוש ההתקפי בפטנטים של החברה מותנה באסטרטגיה של החברה לגבי אופן הניצול והשימוש בפטנטים, אולם השימוש ההגנתי הוא מצב הנכפה על החברה כאשר היא מותקפת על ידי חברות אחרות. הקבוצה הזאת נמדדת בהצלחה במשא ומתן ובהליכים משפטיים נגד חברות אחרות בשתי הסיטואציות המתוארות לעיל. הצלחה במשא ומתן ובהליכים המשפטיים מתורגמת ישירות לחסכון כספי ולהכנסות. מכאן שהקבוצה נמדדת במונחים כספיים.

הכלים העומדים לרשות החברה בבואה להגן על עצמה או בזמן שהיא תוקפת חברות אחרות אלו הפטנטים שלה. הצלחה בשימוש בפטנטים תלוי באופן חזק בחוזקו של תיק הפטנטים של החברה, ובאיכותם של הפטנטים. חוזקו של תיק הפטנטים תלוי במגוון הפטנטים שבו, מספרם, הכיסוי שהם מספקים כהגנה על הטכנולוגיות של החברה, והכיסוי שהם מספקים על טכנולוגיות החברות היריבות איתם החברה נמצאת ביחסי הגנה או התקפה.

איכותו של כל פטנט תלוייה ישירות ביכולת הטכנית והמשפטית להוכיח כי הפטנט מופר על ידי גורם זר. יכולת זו נקבעת לא רק על ידי עצם מהות ההמצאה המתוארת בפטנט, אלא באופן בו הפטנט נכתב, הן מהאספט הטכני והן מהאספקט המשפטי. פטנט שקשה להוכיח שהופר, כוחו וערכו נחותים לעומת פטנט שקל להוכיח כי הופר. בהרבה מקרים ניתן לכתוב פטנט טוב יותר או פטנט טוב פחות עבור אותה המצאה, תלוי באופן הניסוח של הפטנט.

ניתן לראות שהיעדים העומדים בפני שתי הקבוצות העוסקות בתיק הפטנטים של החברה אינם תואמים. הקבוצה המייצרת את תיק הפטנטים לא ממוקדת בבניית תיק פטנטים בעל תכונות כפי שהקבוצה השניה זקוקה, על מנת לעמוד ביעדים שלה. כמות הפטנטים בתיק אינה הפרמטר היחידי או אף העיקרי הנדרש מהתיק על מנת שיהיה תיק איכותי ובעל ערך וכוח במשא ומתן עם חברות מתחרות.
בנקודה זו, נכנס גורם התקשורת הפנים-ארגוני למשחק. תשתית של תקשרות פורמלית הדוקה ויעילה שבה יוגדרו הדרכים בהם ישותפו המשתמשים בתיק הפטנטים בתהליך הגדרה וכתיבה של הפטנטים יכוון את כותבי הפטנטים לייצר פטנטים איכותיים ובעלי כוח, ומגוון פטנטים כנדרש על מנת לקיים כיסוי הגנתי והתקפי של הטכנולוגיות הרלוונטיות. הדבר מצריך גם מתן פתרון לדרך שבה מוגדרים היעדים של הקבוצות, על מנת ששתיהן תחתורנה למטרה משותפת הכוללת לא רק כמות אלא גם איכות כיעדי הקבוצה המייצרת את תיק הפטנטים.

המפתח לקיום קניין רוחני יעיל בארגון טמון ביכולת של כל הגורמים העוסקים בתיק הפטנטים להתכוון ליעדים משותפים. יעילותו של התיק מותנה בפעילויותיהם של אותם העוסקים ביצירת התיק, ואותם העוסקים בשימוש בפטנטים. ככל שהתקשורת והתיאום בין שני הגורמים הללו יהיו אינטנסיבים, מובנים, מכוונים ויעילים יותר, כך היכולת לייצר תיק פטנטים בעל ערך גבוה יותר, ובעל פוטנציאל עיסקי גבוה יותר, תשתפר.

המחבר, מהנדס אלקטרוניקה ומוסמך במנהל עסקים, בעל נסיון של 10 שנים בניהול פרוקייטים בחברה קנדית, העוסקת בניתוח טכני של פטנטים ותיקי פטנטים, חקירת הפרות פטנטים, ייעוץ, ושירותי הנדסה לאחור בתחום מוליכים למחצה ומערכות אלקטרוניות.

Last modified on Thursday, 19 December 2013 14:23