SemIsrael Blogs

Please take a break to read SemIsrael blogs.

את השיעור הראשון בקורס מוליכים למחצה באוניברסיטה, לפני כעשרים שנה אני זוכר היטב לא בזכות הנוסחאות או השירטוטים כי אם בזכות גימיק זול של המרצה שהתחיל את ההרצאה בשאלה "מה היה קורה לתעשיית הרכב אילו התקדמה באותו קצב כמו תעשיית המחשבים?". התשובה היתה כמובן, שהיינו נוסעים במכוניות שעולות כמה מאות שקלים, נוסעות במהירות הקול ועם צריכת דלק של אלפי קילומטרים לליטר, הקאץ׳ כמובן הוא שגודל המכונית היה כגודל מכונית צעצוע…

לקריאת הבלוג המלא

המשך המזעור של המעגלים החשמליים על שבבי סיליקון (חוק מור) מחייב שימוש באור אולטרה סגול עמוק (DUV (Deep Ultra-Violet, במכונות לבדיקת פגמים במסכות ליטוגרפיה ובפרוסות סיליקון. במהותן, מכונות אלו, הינן מעין מיקרוסקופים סורקים במהירות גבוהה ובעלי הגדלה עצומה, שבקצה כל אחד מהם ישנה "עין אלקטרונית" בצורת מצלמה אולטרה–סגולה המצלמת במהירות פי 100 ממצלמת וידאו HD, באופן רצוף, 24/7. מקור התאורה הינו לייזר רב עצמה המאיר את המטרה בפולס קצר מאד (ננו–שניות) בכל תמונה, מאות או אלפי פעמים בשנייה.

לקריאת הבלוג המלא

מדריך לסטודנט המבולבל לקראת סיום שנת הלימודים. למה בכלל כדאי לי לעבוד כסטודנט?

אם לומר את האמת, התשובה מורכבת ולא מובנת מאליה. ניסיון רלוונטי יהווה יתרון אצל המעסיקים, ומצד שני, ציון גבוה בתואר גם הוא חשוב. לכן חשוב למצוא את האיזון – לצבור ניסיון רלוונטי אבל לשמור על ציונים טובים באותו זמן. למעסיקים חשוב מאוד הניסיון – ידיעת עבודה בארגון ובצוות מה היא, הבנת השפה המדוברת בתעשייה והיכולת המוכחת של תרגום ידיעות העולם האקדמי לעולם המעשי – כולם יקרים מפז. בנוסף, סטודנט שעבד בזמן לימודיו ושמר על ציונים טובים, הוכיח גם חריצות וגם יעילות.

לקריאת הבלוג המלא

כדי לעמוד בקצב של חוק מור, המנבא את הכפלת צפיפות הטרנזיזטורים (וכתוצאה את "כוחם") כל שנתיים, תעשיית המוליכים למחצה עוברת בשנים האחרונות לייצור שבבים בטכנולוגיות תלת מימדיות. משמע, לא עוד הדפסת השבבים על גבי פרוסת סיליקון שטוחה, אלא על גבי פרוסה עם "קפלים".

לקריאת הבלוג המלא

בסוף שנות ה- 90, כשיצאה לשוק מכונת ה-SEMVision הראשונה לגילוי אוטמטי של פגמים על פרוסות סיליקון, גודל קריטי מינימלי של פגם (Defect) עמד על כמה מאות ננומטרים. כיום, עם המשך המיזעור של המעגלים החשמליים על שבבי הסיליקון, הגודל הקריטי כבר נושק ל-10 ננומטר! תהליך מיזעור זה מגדיל באופן משמעותי את האתגרים הניצבים בפני מכונת ה-SEM הנדרשת לגלות את אותם פגמים.

לקריאת הבלוג המלא

אבן היסוד באבטחת IOT "אינטרנט של הדברים" ו"אלקטרוניקה לבישה"

מבין הטרנדים השולטים ביותר בשנים האחרונות וכן סביר להניח שבעשור הקרוב הוא IoT "האינטרנט של הדברים". Wearable Devicesממחשוב לביש, דרך בתים חכמים, מכוניות חכמות, וכדומה. האינטרנט של הדברים צפוי לעצב מחדש את חיי היומיום שלנו. האתגר הגדול ביותר של IoT הוא אבטחת המידע. אבן היסוד להבטחת מידע הוא נושא המאמר.

רייצ'יפ עוסקת ומפתחת בפורייקטים שהם אבני היסוד של IoT ובהם תקשורת כמו BT , WiFi, LTE וכן PoE פאוור על ערוצי התקשורת. ובכן מאז ומעולם נהגו שולחי הודעות ומסרים סודיים להצפינם לפני שליחתם. במהלך עבודתו של כותב המאמר בחברת סוני סמיקונדקטור "פיתחנו הצפנה שמבוססת על מפתחות לטובת העברת מידע רגיש ומסווג בין תתי המערכות ובמערכות ה DVD היה עובר תהליך של הצפנה על מנת לשלחו ליעדו (תת מערכת) חסוי ומאובטח ללא יכולת של "ריחרוח"

רוב המסכים השטוחים החדשים המיוצרים כיום בעולם מיוצרים באמצעות המכונות של אפלייד מטיריאלס. אלו מקנות להם עוצמה ורזולוציה גבוהה מצד אחד, אך מצליחות לייצר אותם בעלויות נמוכות שמוזילות את המחיר לצרכנים מצד שני. כמנהיגה העולמית בענף, אפלייד מטיריאלס ערכה לאחרונה סקר בינ"ל בקרב 3,000 נשאלים ברחבי ארה"ב, סין והודו, על מנת ללמוד אילו פיתוחים עתידיים הצרכנים בעולם היו רוצים לראות במסכים ובמכשירים הניידים שלהם. להלן ממצאי הסקר והתובנות שעלו, אשר בחלקן מפתיעות.

לקריאת הבלוג המלא

האם ידעתם שבמערכות שאפלייד מטיריאלס מוכרת ללקוחותיה, משובצות מערכות HPC – High Performance Computing, המכילות עשרות עד מספר אלפי מעבדים/ליבות? אז עולה השאלה – מדוע יש צורך בעוצמת מחשוב כה גדולה?

בפוסט זה אענה על שאלה זו, אשר גם דנתי בה החודש בכנס Israel Software developer conference, אשר עסק בין היתר במחשוב מקבילי ואופטימיזציה של ביצועים, בפרט במערכות עיבוד תמונה. בנוסף, נעסוק בנושאי תוכנה וחומרה בהקשר של מחשוב מקבילי, שהוא רק חלק אחד ממספר רב של דיסציפלינריות תוכנה, המשולבות במערכות שלנו.

לקריאת הבלוג המלא

השם אפלייד מטריאלס מעורר בכם מחשבות על מעבדת חומרים מתקדמים? או אולי על חברה אפרורית לייצור צב"ד אלקטרוני? אם כן, אז אתם לא בכיוון. תאמינו או לא, קבוצת התוכנה של החברה היא הגוף הגדול ביותר בארגון הפיתוח שלה והיא מונה למעלה ממאתיים מפתחים. אז האם אפשר לומר שאפלייד מטיריאלס היא חברת תוכנה? גם לא בדיוק. ננסה להסביר.

לקריאת הבלוג המלא

מקובל לחשוב שהאלפבית האנגלי העתיק הומצא בסביבות המאה ה-5 לספירה. אולם, אוריינות, באותה התקופה הייתה פריבילגיה שממנה נהנה בעיקר המעמד האליטה בעולם המערבי. כל זה השתנה עם המצאת הדפוס של גוטנברג בערך בשנת 1450, כאשר האוריינות עברה דמוקרטיזציה והפכה זמינה לעם. הדפוס חולל מהפכה בעולם, וסימן את סופם של ימי הביניים והמעבר לתקופת הרנסאנס. האם אנו עדים למהפכה דומה במרחב הביוטכנולוגיה? צוות אפלייד ונצ'רס Applied Ventures חושב שכן, והרחיב לאחרונה את תיק ההשקעות עם השקעה בסטארטפ המתקדם, Twist Bioscience Corporation, הממוקם בסן פרנסיסקו, המפתח פלטפורמת טכנולוגית קניינית מבוססת מוליכים למחצה עם הפוטנציאל לייצור גן סינטטי.

לקריאת הבלוג המלא

Page 9 of 18