למרות זאת יש להבין כי בתרבות האסייתית הלקוח יתעקש על כל פרט ופרט בספסיפיקציות. אולם לאחר סיום הפיתוח של המוצר וכניסתו לייצור המוני, צפוי לבקש הנחה נוספת במחיר היחידה. בקשה כזו גם יכולה להגיע מהפרטנר המקומי כאשר הוא מנסה להשיג הנחה עבור הלקוח על מנת לייצר עבורו השגים או אף להגדיל את הרווח שלו עצמו. לפיכך בניית מודל תמחור נכון חייבת לקחת בחשבון מו"מ עתידי כזה. למעשה יש לצפות בקשה להנחה לאחר תחילת הייצור אולם לבנות את התמחור בייצור המוני באופן אקומולטיבי שכן זו שיטת התמחור המקובלת באסיה.
לקוחות רבים יעדיפו מחיר נמוך יותר על פני אקסלוסיביות ויש לבדוק את זה בעת המו"מ. במיוחד עבור מוצרים שניתן למכור ללקוחות רבים אחרים. מודל תמחור שאינו אקסלוסיבי, הנשען על כמות ייצור גדולה למספר לקוחות רבים יתאים ביותר לאסיה. הלקוח האסייתי מצפה לירידת מחיר לפי שנים ולפי כמות מצטברת.
כאשר תכנון המוצר הוא אקסלוסיבי ללקוח יש לשאת ולתת על התחייבות מצד הלקוח לרכש ייצור עתידי. לקחו אסייתי ינסה להקטין את עלויות הפיתוח עד כמה שניתן אולם לא להתחייב כלל לרכש ייצור. על מנת להקטין את הסיכון כדאי לחייב את הלקוח לרכש כמות מינימום באמצעות קנס אם הרכש לא יבוצע. בד בבד יש להתחשב בהיקף הפרייקט כולו. עלויות כפיית חוזה הן גבוהות כמובן. פרטנר מקומי אשר נושא ונותן עם הלקוח יכול לסייע רבות.
